מתן פרסולאט לנשים הרות

ד"ר טל בירון-שנטל

חוסם תעלות סידן - Pressolat – Nifedipine.


התוויות ומינונים

בהקשר של הריון - צירים מוקדמים עבור נשים עם תמונה קלינית המחשידה ללידה מוקדמת. מינון מקובל 10 מ"ג עד 6 פעמים ביום.


בהקשרים כלליים - היצרות של העורקים הקורונריים, יתר לחץ דם. מינון מקובל בשחרור מבוקר 30-60 מ"ג ליום.

טיפול בפרסולאט למניעה של לידה מוקדמת

לידה מוקדמת מוגדרת כצירים עם דינאמיקה צווארית. מקובל לתת טיפול טוקוליטי במטרה לעצור את הצירים ולמנוע לידה מוקדמת בין השבועות 24 ל – 34 להריון.


תכשירים טוקוליטיים הוכחו כיעילים לעצירה של לידה מוקדמת לטווח של 48 שעות ועל פי חלק מהמחקרים עד שבוע והם ניתנים במטרה לעכב את הלידה המוקדמת ולהספיק לתת לאם סטרואידים לשיפור הבשלות הריאתית של העובר. השפעת הטיפול בסטרואידים משמעותית עם חלוף 48 שעות מתחילת הטיפול ולכן יש חשיבות לעצור לידה מוקדמת לפחות לפרק זמן זה. טיפול בפרסולאט מקובל בהתוויה זו.


אין אף עבודה רנדומאלית המשווה מתן פרסולאט לעומת פלסבו כטיפול בלידה מוקדמת. אבל, מתה-אנליזה שכללה 13 מחקרים ו – 1000 נשים, מראה כי טיפול בניפדיפין יעיל יותר מטיפול בריטודרין (תכשיר בטא מימטי). טיפול בניפדיפין בהשוואה לריטודרין, הפחית את הסיכון ללידה בתוך שבוע, הפחית את הסיכון ללידה לפני 34 שבועות והפחית את הסיכון לסיבוכי פגות נשימתיים ואחרים. בעבודות נוספות שהשוו בין ניפדיפין לבין תכשירים טוקוליטיים אחרים – ניפדיפין נמצא כלא פחות יעיל בעצירה של לידה מוקדמת למשך 48 שעות ולמשך 7 ימים.


בהשוואה לתכשירים טוקוליטיים אחרים, לניפדיפין יש מעט מאד תופעות לוואי אימהיות ועובריות והוא טיפול זול, זמין, נח ובטוח לשימוש.


לאחר השלמה של 48 שעות טיפול טוקוליטי, במידה והצירים פחתו והאישה אינה זקוקה להמשך טיפול באשפוז, מקובל לשחרר להמשך מעקב אמבולטורי. במצבים אלו, אין כל יתרון בהמשך טיפול אחזקה בטוקוליטיקה. עבודות מבוקרות מצביעות על כך שטיפול טוקוליטי מתמשך לאחר עצירת לידה (טיפול אחזקה) איננו יעיל במניעה של לידה מוקדמת ואינו משפר את התוצאות הניאונטליות ולכן איננו מומלץ. [Level I]

לסיכום:

  • פרסולאט יעיל וחשוב לטיפול בנשים עם קליניקה של לידה מוקדמת. יש לטפל למשך זמן קצוב.

  • אין כל יתרון בטיפול אחזקה מתמשך.


ספרות רלוונטית:

1. King JF, Flenady VJ, Papatsonis DNM, Dekker GA, Carbonne B. Calcium channel blockers for inhibiting preterm labour. The Cochrane Database of Systematic Reviews 2003, Issue 1. Art. No.: CD002255

2. Sanchez-Ramos L, Huddleston JF. The therapeutic value of maintenance tocolysis: an overview of the evidence. Clin Perinatol 2003, 30:841– 854.

3. Tocolytic drugs for women in preterm labor. RCOG Clinical Guideline No. 1(B), October 2002.

4. Management of preterm labor. ACOG Practice Bulletin No. 127, June 2012.

5. Roos C et al, APOSTEL-II Study Group. Effect of maintenance tocolysis with nifedipine in threatened preterm labor on perinatal outcomes: a randomized controlled trial. JAMA. 2013 Jan 2;309(1):41-7.

6. Sayin NC, Varol FG, Balkanli-Kaplan P, Sayin M.Oral nifedipine maintenance therapy after acute intravenoustocolysis in preterm labor. J Perinat Med.2004;32(3):220-224.

7. Carr DB, Clark AL, Kernek K, Spinnato JA. Maintenanceoral nifedipine for preterm labor: a randomizedclinical trial. Am J Obstet Gynecol. 1999;181(4):822-827.

8. Lyell DJ, Pullen KM, Mannan J, et al. Maintenance nifedipine tocolysis compared with placebo: a randomized controlled trial. Obstet Gynecol. 2008;112(6):1221-1226.

© 2020 כל הזכויות שמורות לפרופ׳ טל בירון-שנטל

התכנים המופיעים באתר זה נועדו לספק מידע כללי בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית, או תחליף להתייעצות אישית עם רופא מומחה מוסמך בתחום. כראוי לתכנים בתחומי הרפואה, הנם תלויים בנסיבותיו ועובדותיו של כל מקרה, ולכן יש להתייחס אליהם במידת הזהירות הנדרשת. כל החומר באתר זה מוגן על ידי חוקי זכויות יוצרים בארץ ובעולם.

האתר נבנה ע״י: ענת בילינסון