אפיזיוטומיה – חיתוך החיץ בלידה

מדוע, למי, מתי , כיצד אפשר להימנע ואם צריך – איך לטפל?

פרופ' טל בירון שנטל

אפיזיוטומיה נחשבת לאחת הפעולות הכירורגיות הנפוצות ביותר, ודאי בלידה, ולאור תחושות אי הנוחות ואף הכאב, אשר נגרמות מפעולה זו, לא קשה להבין את מי שמנסה לעשות ככל שביכולתה כדי לחסוך מעצמה את "התענוג".

מדובר בחיתוך של אזור חיץ הנקביים בזמן לידה. חיתוך אמצעי או אלכסוני המרחיב את פתח הנרתיק לכיוון פי הטבעת.

במהלך השנים השתנו הגישות כלפי פעולה זו. היו תקופות, בהן חיתוך החיץ בוצע בכל לידה ראשונה, ולמעשה, כמעט בכל לידה, מתוך אמונה שאפיזיוטומיה מאפשרת לתינוק להיוולד בקלות רבה יותר ומונעת קרעים בלתי מבוקרים בנרתיק. בעבר אף חשבו, שחיתוך החיץ מפחית סיכון לצניחה של אברי האגן בגיל מתקדם יותר. כיום ידוע כי ריפוי של קרעים מבוקרים, בהשוואה לריפוי של חיתוך החיץ, קל יותר, כרוך בפחות דימום ומלווה בפחות כאבים. כמו כן, ידוע כי אפיזיוטומיה אינה מפחיתה צניחה של אברי האגן. בשנים האחרונות, יותר ויותר מידע תומך בשימוש מבוקר באפיזיוטומיה, כלומר, רק כאשר ממש חייבים.

ולמה הכוונה – מתי ממש חייבים?

• במקרים בהם העובר, במהלך השלבים האחרונים של הלחיצות מגלה סימני מצוקה ויילודו המהיר חיוני לשמירה על בריאותו, ביצוע אפיזיוטומיה יכול לקצר במעט את הלידה.

• במקרים בהם מתחילים להיווצר קרעים בלתי מבוקרים בתעלת הלידה ולמיילד יש רושם כי הקרעים ללא חיתוך יהיו משמעותיים יותר מחיתוך מבוקר.

• במקרים בהם יש עובר גדול במיוחד והמיילד מתרשם כי הוא לא יוכל להיוולד ללא הרחבה של אזור החיץ על ידי חיתוך.

• במרבית לידות המלקחיים.

כאמור, במרבית המקרים אין צורך בביצוע אפיזיוטומיה וכיום, לא מקובל לבצעה באופן שגרתי. אין הכרח לבצע אפיזיוטומיה לא בלידה ראשונה, ולא בלידת ואקום.

חשוב להדגיש, כי לא תמיד ניתן לנבא באופן מוחלט את הצורך בביצוע אפיזיוטומיה או את האפשרות להימנע ממנה. בסופו של דבר, רק כאשר הראש לוחץ על החיץ ומתחיל להציץ החוצה, יכול מי שמיילד את התינוק, על פי ניסיונו והתרשמותו לקבל את ההחלטה הסופית לגבי ביצוע החיתוך. יש משמעות למיומנות המיילד, לשיתוף הפעולה של היולדת ולגמישות רקמותיה. לאור חשיבות השליטה של המיילד על האזור במטרה להימנע מקרעים לא מבוקרים, יש חשיבות לבחירה של תנוחת הלידה המיטבית, תוך שיתוף פעולה בין היולדת למיילד.

כאשר בכל זאת אין ברירה ויש לבצע חיתוך החיץ, הרדמה אפידוראלית מאפשרת חיתוך ללא תחושת כאב ובמידה ואין הרדמה אפידוראלית, ניתן לבצע אלחוש מקומי. לעיתים החיתוך נעשה כאשר הראש לוחץ על הרקמה עד כדי ירידה בתחושה וללא כאב משמעותי גם אם אין הרדמה.

מה אפשר לעשות כדי להפחית את הסיכון לאפיזיוטומיה או לקרעים משמעותיים בלידה?

• עיסוי פרינאום - ישנם בשוק שמנים שונים בעזרתם ניתן לעסות את אזור החיץ ואת החלק החיצוני של הנרתיק. מומלץ לבצע את העיסוי למשך 5-10 דקות ביום החל משבוע 34. העיסוי יעשה רק בחלק החיצוני של הנרתיק ובעוצמה שלא תגרום לכאב או לדימום. הוכח במחקרים איכותיים כיעיל.

• ערכת EpiNo – ערכה עם בלון שניתן להחדירו לנרתיק ולנפחו לגדלים העולים מידי יום בהדרגה. מומלץ לשימוש החל משבוע 34, מומלץ שלא להחדיר את הבלון לעומק הנרתיק ולהימנע ממתיחה הגורמת לכאב או לדימום.

כיצד תופרים?

התפירה מתבצעת על פי שכבות, במרבית המקרים, שלוש שכבות: רירית, תת עור ועור. לצורך החלמה אופטימאלית, יש חשיבות להתאמה אנטומית טובה ומדוייקת. התפירה מבוצעת בחוטים נמסים, כך שלמרבית המזל, אין צורך בהוצאת תפרים.

זו הזדמנות הולמת, לענות על אחת השאלות הנפוצות ביותר: כמה תפרים יש לי? – אין תשובה לשאלה הזו. איש מהתופרים אינו סופר את התפרים. יש המבצעים תפר המשכי בחלק מהשכבות, יש המבצעים תפר פנימי היוצר התאמה בין צידי החתך מבלי שהתפרים נראים כלפי חוץ, ויש התופרים בתפרים בודדים. ההחלמה מושפעת ממיומנות התופר, אך גם מגורמים נוספים.

זיהום מקומי יפריע להחלמה ולכן מומלץ לבצע שטיפות חוזרות של אזור החיץ מספר פעמים ביום ולאחר הנקת היילוד. כמו כן, מומלץ להשתדל לשמור על האזור יבש עד כמה שניתן. דם ישן משמש תרבית גידול לחיידקים.

לכל אחת יש נטייה שונה לריפוי רקמות וליצירת צלקת וגם לנטייה זו השפעה על החלמה של קרעים נרתיקיים או של חיתוך החיץ.

ניתן להיעזר במשככי כאבים במהלך הריפוי – אקמול אינו מפריע להנקה ובמידה ונזקקים לטיפול תרופתי, מומלץ להתחיל ממנו. ניתן להקפיא פדים רטובים או פדים הספוגים בתמיסת מגנזיום, ולהניחם על אזור החתך. הפדים סופחים את הנפיחות ומקלים על הכאב. ניתן למרוח משחה של אלחוש מקומי כגון עזרקאין. כמו כן, ניתן לרכוש תרסיסים המקלים על הכאב. אין מניעה להשתמש בהם ונשים רבות מדווחות על שיפור ניכר בכאב.

במרבית המקרים מורגשת הקלה בכאב עם כל יום שחולף, ובעיקר לאחר שבוע.

במידה ואין הקלה, מומלץ להיבדק על ידי רופא. לעיתים נוצרים זיהום או דימום הדורשים טיפול ולעיתים תפר מתוח מידי עלול לגרום לכאב בלתי נסבל, מצב הניתן לפתרון בקלות, על ידי הוצאת תפר אחד, מבלי לפגוע בריפוי.

וכדי לסיים בנימה אופטימית אחרי כל התיאורים הללו, חשוב לזכור שהתפרים מחלימים, הכאבים חולפים ובחלק גדול מהלידות החוזרות, ניתן להימנע מקרעים ומתפרים.

ויותר מכך – חיבוק של התינוק, עוזר לאסוף את הכוחות הנדרשים כדי להתגבר על הקשיים ואפילו לרצות לעבור את כל זה שוב...